שירלי טמיר -בלוגרית , אמא , אישה לא בהכרח בסדר הזה … לפעמים בסדר הזה
שירלי בלוגרית הורות מהמוכרות ביותר עם עשרות אלפי עוקבים באינסטוש ומנחת סדנאות כתיבה .
נשואה פלוס 2 עורכת דין בהכשרתה אך בחופשת הלידה שלה הרגישה אבודה והחלה לכתוב על חוויותיה כאמא טריה היא כותבת את מה שהורים רבים מרגישים ושהם לא לבד וזה בסדר לדבר גם על הצדדים הקשים ביותר בהורות ….
כל פעם שאני נתקלת במושג ״חופשת לידה״ משהו מתכווץ בי. זה תמהיל של הכאב שלי, זה שאני חשתי אחרי הלידה, ולא רק מהתפרים, הטחורים, העייפות האימתנית, והאהבה הכל כך עצומה שהגיחה מתוכי בבת אחת אלא גם ובעיקר מהשוק וההלם על התנפצות כלל הציפיות (החברתיות ושלי מעצמי) – הישר בפרצוף שלי. וגם קצת אול אובר דה פלייס. על הזוגיות שלי. על הבית שלי. על העבודה שלי. על כל מערכות היחסים בחיים שלי – עם המשפחה, עם החברות ועם הזקנה בסופר (שמבחינתה הסיטואציה החדשה הפכה אותנו לבסטיז שכן היא הרשתה לעצמה לומר לי דברים אינטימיים, מידי).
כיום, אני מתכווצת למשמע המושג ״חופשת לידה״ לא רק בגלל הזכרון שחי בי על השנתיים החלמה שהיו לי אחרי הלידה הראשונה וההחלמה שאני עדיין נמצאת בה גם כיום, עדיין, אחרי הלידה השנייה (שהתרחשה לפני שנה ו3 חודשים) אלא גם בעבור כל אותן הנשים (אפילו הנערות) ששומעות את המושג הזה ״חופשת לידה״ וזה מצייר להן מציאות שפשוט לא קיימת. א ש ל י ה. אשליה ענקית שסביר מאד להניח שתתפוצץ להן בפרצוף. ולא רק להן, גם לבני הזוג שלהן שלא יבינו מה קורה. אני לא הבנתי מה קורה. וזה היה בזמן שזה קרה לי.

כשחושבים על זה, זה קצת אבסורד שהמילים שהשתמשתי בהן כדי לתאר, ולו מעט, מהחוויה של אחרי הלידה היו – שוק והלם.

כי ממה בעצם הייתי בשוק? מזה שלוקח לגוף זמן להחלים אחרי שהוא עשה את הדבר המטורף ביותר שגוף אדם יודעת לעשות?

הרי זה לקח תשעה חודשים (גם סוג של שקר, כי אצלי זה היה עשרה) שבהם גדלתי וגדלתי, למעשה לא היה איבר אחד בגוף שלי שלא השתנה – נפח הדם גדל ב40%, הכליות גדלו בכ- 50% ורק המוח התכווץ. הציצי שלי התמלא חלב. הבטן נמתחה ונמתחה. הידיים והרגליים התנפחו. האגן התרחב. ההורמונים השתוללו וגרמו לצמיחת שיער מוזרה בכל מיני מקומות לא רצויים. ולבסוף רצפת האגן שלי נדרסה.

וזה היה בלידה הראשונה. בלידה השנייה הייתה לי חוויה מתקנת (כל כך מתקנת שהיום אני מלמדת נשים אחרות איך להתכונן ללידה) ואפילו שילדתי תינוקת במשקל 4240 בלי אפידורל ובלי תפר אחד (כן אני יודעת, תצטרפו לקורס ותשמעו איך זה קרה) עדיין שנה ו3 חודשים אחרי – אני בהחלמה. יודעות למה? כי לא ישנתי שינה רצופה, טובה ונטולת בכי של תינוק שגורם לי לקום מזיעה כבר שנה ו3 חודשים.

וכי כואב לי כל הגוף מזה שאני כל יום. כל יום. כבר שנה ו3 חודשים מחזיקה שעות. שעות. מידי יום ביומו. את המשקולת הכי מתוקה ומהממת שיש (חמסה טפו). וכואבות לי כפות הרגליים מהעומס הזה.
עד כדי כך שכל בוקר כשאני קופצת מהמיטה אליה – אני צולעת עד לחדר שלה . צולעת. כל בוקר. כבר שנה ו3 חודשים. וזה היה ככה גם עם הבכור שלי. וזה עבר לי. אחרי שנתיים.

עכשיו תראו, יש נשים, חזקות ממני, בעלות גנטיקה שונה, או יכולת הכלה גדולה או אני לא יודעת מה שהן בטח לא מתחברות לפוסט הזה. שהן לא חושבות שלהשתמש במושג ״חופשת לידה״ זה כל כך חוטא למציאות או כל כך דרמטי או קריטי שהן אשכרה עכשיו צריכות לטרוח (כי זו באמת טרחה) להפסיק להגיד את זה. ואולי לחלק מכן זה אפילו באמת הרגיש כמו חופשה. (בהשוואה למה?)

אבל עבור כל כך הרבה נשים שהמציאות של אחרי הלידה היא רחוקה שנות אור מהרגשת חופש אני באמת חושבת שחשוב שנשתמש במושג אחר. אני באמת ובתמים מאמינה שהשימוש הפשוט הזה במושג המסוכן הזה ״חופשת לידה״ הוא זה שגורם ללא מעט נשים לפגוש בדכאון אחרי לידה. ולגברים (שגם לעיתים חווים דכאון אחרי לידה! יש דבר כזה. זה אמיתי.). ולזוגות – שפשוט מתפרקים. כי הם דמיינו משהו אחד ופתאום, בלי לשים לב איך זה קרה, החיים שלהם לא מרגישים שלהם. ומסביבם אנשים שואלים אותם איך ה״חופשה״. זו הזייה.

אחרי הלידה נשים רבות מתמדדות עם PTSD- הפרעה פוסט טראומטית. גם אני בהתחלה, כששמעתי PTSD שזה הלם קרב. אבל מסתבר שלא רק. ובכל מקרה, גם אם החוויה שלך לא הייתה חוויה טראומטית, היא בטח לא הייתה חוויה קלה. ואולי אפילו רק מכיוון שהיא חוויה משנה חיים. מרגשת. מרעידה. מטריפה. נותנת כיף לאלוהים.

הגוף, המוח והנפש זקוקים זמן לעבד את השיט הזה. (יש לי גם הרבה דברים להגיד על השיט ליטרלי אבל גם את זה אני שומרת לקורס הכנה, שלא יהיו שום הפתעות).

מסכמת עם ציטוט מהספר ״לידה מלאכת החיים״ שכתוב ‪״לידה היא חווית שיא וקצה. טקס חניכה המפגיש אותך עם כוחות אדירים בך וביקום. המח זקוק לזמן, זמן בהייה, זמן עיכול, זמן בנייה מחדש של הזהות שלך, כמי שעשתה ועברה גם את זה״‬‬

‏‪אז כן, אני חושבת שהמונח החלמת לידה הוא ראוי. כי הגוף צריך להחלים ולא זה לא אומר שאת חולה. זה אומר שעברת טלטלה. ולהגיד משהו אחר זה בעיניי פשוט שקר. שקר מסוכן. ‬‬
‏‪בואו נקח אחריות על זה. על הציפיות החברתיות ונעזור לאחיותנו הנשים לפגוש את עצמן אחרי הלידה ממקום של חמלה- וממקום שמאפשר החלמה ‬‬.

הבלוג שלי בפייסבוק 

https://m.facebook.com/shirley.tamir.writer/

ובאינסטגרם 

https://www.instagram.com/shirleytamir/

מוזמנת לעקוב ❤️